אנחנו מה שאנו חושבים. כל מה שאנחנו, עולה מן המחשבות שלנו.
אנו יוצרים את עולמנו עם המחשבות שלנו..
-בודהה.
אנשים אינם נלחצים מהמצב אלא ממה שהם חושבים עליו
– אפיקטטוס, המאה ה-1 לספירה
טיפול קוגניטיבי
טיפול קוגניטיבי עוסק בזיהוי המחשבות היוצרות את הרגשות הקשים ובהחלפתן במחשבות אחרות, מקדמות, יעילות , הגיוניות שימנעו כניסה למצבים כמו דיכאון, חרדה או לחץ. טיפול קוגניטיבי בנוי על לימוד המטופל כיצד לטפל בעצמו. וכולל ניתור (מעקב) אחר מחשבות, הקניית התובנה איך המחשבות משתלטות עלינו ואימוץ דרכים להשתלט על המחשבות השליליות.
טיפול התנהגותי
טיפול התנהגותי עוסק בשינוי דפוסי התנהגות והקניית התנהגויות מקדמות/רצויות/ נורמטיביות יותר.
במהלך טיפול התנהגותי נטו, עובדים רק על שינויים בהתנהגות מבלי להיכנס לעומק לסיבות או למניעים להתנהגות זו. לגישה זו יש הצלחות רבות והיתרון הגדול שלה הוא שהיא קצרת מועד.
במסגרת גישות אלה נעשה שימוש בטכניקות כמו: ניתור מחשבות, הרפיה, חשיפה הדרגתית, הצפה, דמיון מודרך הרפיה.
טיפול התנהגותי – קוגניטיבי (CBT)
טיפול התנהגותי קוגניטיבי הוכח מחקרית כתרפיה היעילה והמהירה ביותר בתהליך טיפול בדיכאון, לחץ וחרדה.
הרציונל בטיפול ההתנהגותי קוגניטיבי הוא שהמחשבה (מודעת או לא מודעת) יוצרת רגש (כמו: דיכאון או חרדה), ושמקור הקושי אותו חווה האדם, הוא בתפיסה, בחשיבה ובפרשנות הניתנת על ידו לאירוע מסוים. פרשנות זו יוצרת את האפקט הרגשי – כגון: לחץ, חרדה, דיכאון או כל רגש שלילי אחר שמפריע להתנהלות או להנאה מהחיים.
במהלך טיפול פרטני, המטופל לומד לזהות את עיוותי החשיבה ה"תוקעים" שיש לו, ולומד לתת להם מענה בזמן אמת כדי להגיע לרמת תפקוד הגיונית יעילה ובריאה, יותר בחיים.
בטיפול נשים לב להבדל: בין פחד מציאותי לבין תחושת החרדה. בין תחושה של עצב לבין דיכאון שפוגע בתפקוד.
דוגמאות לדפוסי 'טעויות חשיבה':
- הכללת יתר – הכל או לא כלום: אדם שנכשל פעם אחת במבחן, מפתח אמונה כי הוא ייכשל בכל המבחנים הבאים – דבר שאכן אפשרי שיקרה, על אחת כמה וכמה עם גישה כזו.
- חשיבה רגשית: התייחסות לרגשות כאילו שהן עובדות. דוגמא: אני מרגיש שאני לא מסוגל, אי לכך אני לא מסוגל. אני מרגיש לא אהוב לכן האחרים לא אוהבים אותי.
- "צריך" אנו חושבים ש"צריך" כל מיני דברים. לאמיתו של דבר יש מעט מאד דברים ש"צריך" לעומת הרבה דברים ש"היינו רוצים". ואז אנו מרגישים שמשהו חסר לנו, וכאשר לא מקבלים את אותו הדבר. אנו אפילו עלולים להרגיש שאיננו מסוגלים להמשיך לחיות בלי הדבר ש"מוכרחים". בדוגמא: "אני צריך שיהיה לי…" "אני חייב".
- חשיבה בשחור לבן: חלוקת העולם לשתי קטגוריות קוטביות ומנוגדות תוך התעלמות מכל דרגות הביניים. דוגמא: "כולם רעים", "אני לא מצליח ואחרים כן".
- התייחסות רק לחצי הכוס הריקה, לנתונים שליליים והקטנה של מה שיש:
דוגמא: למרות שיש לך משפחה אוהבת, עבודה מאתגרת, בית מקסים, אבל אין לך תואר. הדבר גורם להרגיש "לא שווה" או "פחות שווה", כלומר רגשי נחיתות. - יחוס עצמי:
להתייחס לכל מיני רמזים וסימנים מהסביבה, למשל אנשים כועסים, כאילו שזה תמיד מתייחס אלינו, מבלי לבדוק זאת. - אבדן פרופורציות
בטיפול בחרדה- מבנה הפגישות:
נקבע לפי עוצמת החרדה וההשפעה שלה על התפקוד של הפונה:
ברמת חרדה נמוכה-בינונית, שלא מפריעה ליכולת התפקודית של הפונה באופן משמעותי, ניתן להסתפק בפגישה שבועית אחת ולפי הצורך, ניתן להוסיף פגישות.
"האדם אינו מגיב למציאות כי שהיא, אלא, כפי שהוא תופס אותה"
"הינך מרגיש כפי שהינך חושב"